מתי לגזום עצים? לוח שנתי לישראל

הלוח, חודש אחרי חודש

חודשים	מה גוזמים
דצמבר–פברואר	עצים נשירים: צאלון, תות, איזדרכת, אלון התבור. עצי פרי נשירים: אפרסק, שזיף, תאנה, רימון, תפוח, פקאן. אורנים וברושים.
פברואר–אפריל	זית אחרי המסיק. הדרים אחרי הקטיף. עצים ירוקי עד, כמו פיקוס וחרוב, לפני גל הצמיחה. גויאבה. כליל החורש מיד אחרי הפריחה.
מאי–יוני	שסק אחרי הקטיף. ג׳קרנדה אחרי הפריחה. ליצ׳י מיד אחרי הקטיף. גיזום ירוק של יונקים.
יולי–אוגוסט	מנגו מיד אחרי הקטיף. משמש אחרי הקטיף. פיקוסים וגדרות חיות. גיזום קל בלבד, בלי חשיפה חזקה לשמש.
ספטמבר–נובמבר	הכנה לחורף: ענפים יבשים, דילול צמרות כבדות, ניקוי דקלים. בתחילת החורף, שקדיות לפני הפריחה.

כללים כלליים

• נשירים בתרדמה. בחורף, אחרי שהעלים נשרו ולפני שהניצנים מתעוררים.
• ירוקי עד לפני הצמיחה. בסוף החורף ובתחילת האביב.
• פורחים אחרי הפריחה. אחרת מורידים את הפרחים של השנה.
• עצי פרי לפי הפרי. ראו לוח הגיזום לעצי פרי.
• אורנים רק בחורף. בחודשים החמים, עץ חתוך מושך קליפניות.
• דקלים בחודשים הקרים. חדקונית הדקל האדומה פחות פעילה.

מה אפשר לעשות בכל עונה

• ענפים יבשים, שבורים ומסוכנים מורידים מיד, בלי לחכות לעונה.
• יונקים וחוטרים מורידים כשהם קטנים.
• ענפים שנוגעים בבית מקצרים כשצריך, בעדינות.

הכי חשוב: הסתיו

רוב הנזקים מעצים קורים בסערות הראשונות של החורף. ענפים יבשים, צמרות צפופות וכבדות, וכפות דקלים יבשות. גיזום בספטמבר עד נובמבר מקטין את הסיכון. ראו איך מכינים את העצים לחורף.