חרוב. עץ מוגן בכל גודל

להכיר את העץ

החרוב הוא עץ מקומי, ירוק עד, עם עלים מנוצים עבים ומבריקים, וגזע עבה ומפותל. הוא חי מאות שנים, ונפוץ בחורש, בשולי שדות ובחצרות ותיקות. התרמילים החומים מבשילים בסוף הקיץ, והם מתוקים ואכילים.

החרוב והחוק

פקודת היערות מגדירה את החרוב, יחד עם הזית, אילן מוגן. ההגנה חלה בלי קשר לגודל:

• כריתה של חרוב, גם קטן, רק עם רישיון מפקיד היערות.
• העתקה רק עם רישיון.
• הפטורים של צו 2023 לא חלים על חרוב.
• גיזום רגיל מותר. גיזום שעלול להמית את העץ נחשב כריתה.

איך גוזמים חרוב

1. ניקוי של ענפים יבשים, שבורים וחולים.
2. הרמת נוף, כי ענפי החרוב נוטים לרדת נמוך.
3. דילול קל של הצמרת הצפופה.
4. מבנה בעץ צעיר: גזע אחד או כמה, וענפים מפוזרים.

לא מקטמים, ולא מורידים ענפים גדולים בלי סיבה.

עצים זכריים ונקביים

לחרוב יש פרטים זכריים, נקביים ודו־מיניים. הזכרי פורח בסתיו, ומפיץ ריח חזק שהרבה אנשים לא אוהבים. הוא לא נותן תרמילים. הנקבי והדו־מיני נותנים תרמילים. אם הריח מפריע, גיזום לא יעזור. זה טבע העץ.

מתי

בסוף החורף ובתחילת האביב. גיזום קל אפשר גם אחרי איסוף התרמילים.