ברוש. גוזמים מעט, ורק בירוק

להכיר את העץ

הברוש המצוי הוא עץ מחט ותיק בנוף של הארץ. יש לו שתי צורות עיקריות: עמודי, צר וגבוה, והוא הנפוץ בגינות ולאורך שבילים, ואופקי, עם ענפים שמתפשטים לצדדים. הוא עמיד ליובש ולרוח, אבל רגיש לגיזום לא נכון.

הכלל החשוב: רק בירוק

כמו רוב עצי המחט, הברוש לא מתחדש מעץ חשוף. אם חותכים ענף לאזור שאין בו עלים ירוקים, לא יצמח שם כלום. בעץ עמודי צפוף, חיתוך כזה משאיר חור שנשאר לתמיד.

לכן:

• גוזמים רק את הקצוות הירוקים.
• במתינות. קצת בכל פעם.
• לא "מעצבים" ברוש בכוח.

מה עושים בגיזום

1. מורידים ענפים יבשים, חומים ושבורים, עד עץ בריא.
2. מקצרים במעט ענפים שבורחים מהצורה.
3. בודקים אם יש סימנים של סרטן הברוש: ענפים שמתייבשים, הפרשת שרף, אזורים חומים.

ברוש שנפתח

ברוש עמודי שספג שלג כבד או רוח חזקה נפתח לפעמים, כשענפים "נופלים" החוצה מהעמוד. אם הענפים לא נשברו, אפשר לאסוף אותם חזרה ולקשור בחבל רך או ברצועה רחבה. בודקים את הקשירה פעם בשנה, כדי שלא תיחנק לתוך הענפים.

גדר ברושים

בגדר של ברושים, או של תויה, גוזמים רק את הצמיחה החדשה, פעם או פעמיים בשנה. לא נותנים לגדר לברוח לגובה ולרוחב יותר מדי לפני שמתחילים לגזום. אחר כך כבר אי אפשר להחזיר אותה בלי ליצור חורים. ראו גיזום גדר חיה.