גיזום וכריתת עצים בבית משותף. מי מחליט ואיך?

למי שייך העץ

עץ שנטוע בחצר המשותפת של הבניין הוא חלק מהרכוש המשותף. הוא שייך לכל בעלי הדירות יחד. לכן אף דייר לא יכול להחליט לבד לכרות אותו, גם אם העץ נמצא מתחת לחלון שלו.

אם הגינה הוצמדה לדירה מסוימת ברישום, המצב שונה. במקרה כזה לבעל הדירה יש זכויות שימוש בגינה. את זה בודקים בנסח הטאבו ובתקנון.

גיזום: תחזוקה שוטפת

גיזום רגיל של עצים בחצר הוא חלק מהתחזוקה של הבניין. ועד הבית מזמין גוזם, והעלות מתחלקת בין הדיירים. כדאי לגזום פעם בשנה או שנתיים, ולפני החורף. עצים לא מטופלים בחצר משותפת הם מקור לנזקים: ענפים על רכבים, שורשים בצנרת וחסימת מרזבים.

כריתה: צריך רוב ורישיון

כדי לכרות עץ בוגר בחצר משותפת צריך שני דברים:

1. הסכמה של יותר מחצי מבעלי הדירות. הבקשה לפקיד היערות מוגשת במשותף על ידי הרוב הזה, ומצרפים אליה את ההסכמה.
2. רישיון מפקיד היערות, כמו בכל עץ בוגר. ראו איך מוציאים רישיון כריתה.

ועד הבית יכול להגיש את הבקשה לבדו בשני מקרים:

• החלטה של האסיפה הכללית של בעלי הדירות.
• צורך דחוף במיוחד. מפרטים את הדחיפות בבקשה, ומפרסמים הודעה על הבקשה במקום בולט בבניין, באותו זמן שמגישים.

דקל בחצר משותפת פטור מרישיון כריתה, כי זה מגרש מגורים. עדיין צריך הסכמה של בעלי הדירות, כי הדקל הוא רכוש משותף.

כשיש מחלוקת

מחלוקות בין דיירים על הרכוש המשותף מגיעות בסוף למפקח על רישום המקרקעין. לפני כן כדאי לנסות פתרון ביניים. לפעמים גיזום, הנמכה או חיתוך שורשים מבוקר פותרים את הבעיה בלי לכרות.

מה להכין לפני שמזמינים גוזם

• תמונה של העץ ושל הגישה אליו.
• החלטה של ועד הבית, או של האסיפה, אם מדובר בכריתה.
• תיאום חניה למשאית ולמנוף, ופינוי רכבים מתחת לעץ ביום העבודה.